תולעת הפארק

תולעת הפארק, ספירוצרקה לופי, היא טפיל שתוקף לאוו דווקא את מערכת העיכול.

אמצע שנות ה-90 הופיע בארץ איום חדש ומפחיד על חייהם ועל בריאותם של הכלבים בישראל – תולעת הפארק. את שמו של הנגיף אולי שמעתם, ואם לא, כדאי להיות מודעים לסכנה, שכן ידע זה יכול להציל את חיי חבריכם הטובים על ארבע בעתיד.

תולעת הסרט האימתנית שונה מאוד מהטפילים שיש לכלבים במערכת העיכול, היא אמנם לא מסוכנת לבני אדם אבל היא יכולה לגרום לכלב לחנק, או אם היא נודדת לאזורים אחרים בגוף, לשיתוק. קראו מה ניתן לעשות ואיך דוג פיקס יכולה לעזור לכם!
מהי תולעת הפארק?
תולעת הפארק היא למעשה חיה בשם ספירוצרקה לופי (Spirocerca lupi). את הכינוי המיוחד שלה בעברית קיבלה החיה בגלל שהמקרים הראשונים בהם נתגלתה בארץ אירעו כולם בפארקים במרכז הארץ – בתל אביב וברמת גן, בעיקר באזור פארק הירקון. אולם אין מדובר בצרה שרק בעלי כלבים בגוש דן צריכים להיזהר ממנה, היות ובעשור וחצי שחלפו התפשטה תולעת הפארק לשאר חלקי הארץ.

תולעת הפארק הינה קטלנית ביותר: היא נבדלת מתולעי מעיים רגילות בכך שהיא אינה נשארת במעיי הכלב, אלא מתקדמת אל חלקים פנימיים אחרים בגופו, למשל, אל אבי העורקים, אל הוושט וקנה הנשימה, אל הכליות וכן הלאה. במקומות אלו יוצרת החיה נזקים איומים – קרעים בכלי הדם, גידולים ממאירים ועוד. רבים מהכלבים הנפגעים על ידי תולעת הפארק ואינם מטופלים במהירות מתים תוך סבל רב וייסורים איומים.
תולעת הפארק
דרכי ההדבקה
כמשתמע משמה, תולעת הפארק נמצאת בשטחים פתוחים ובגינות, אבל נא לא לפחד לצאת את הגינה בכפכפים שכן החיה הזו לא מדבקת במגע עם העור, אלא דווקא עם עם מערכת העיכול, וכל עוד אתם לא אוכלים דברים שמצאתם ברצפת הרחוב אז אין לכם מה לדאוג.

אולם איננו יכולים למנוע מהכלב לצאת החוצה רק בגלל הפחד מתולעת זו. לרוב היא מגיעה לגופו של הכלב באמצעות חיפושיות זבל נגועות, אותן הכלב אוכל. אך עם זאת, החיה מצויה גם בחומרים אורגניים נוספים שהכלב נוטה לפגוש מחוץ לבית – פגרי ציפורים וחיות, צואה, זוחלים נגועים ועוד. כך מגיעים הזחלים של התולעת אל מערכת העיכול של הכלב. משם הם ממשיכים לשאר האיברים תוך שהם גדלים לכדי תולעים בוגרות. מעגל ההתפשטות ממשיך, היות וביצי התולעים מצויות בצואתו של הכלב הנגוע.
מה עושים נגד תולעת הפארק?
כאמור, אי אפשר לכלוא את הכלב בבית מפחד ההידבקות, וגם קשה לשלוט על כל דבר שיכניס הכלב לפיו מחוץ לבית (אך רצוי מאוד לנסות לעשות זאת, למשל באמצעות מחסום). לכן כדאי להיות מודעים לבעיה, ולשים לב לתסמינים מוקדמים כדי לטפל במפגע בשלבי ההתפשטות הראשונים.

שלשול, קשיים בנשימה ובבליעה, הקאות, חולשה, הזלת ריר, אובדן משקל – כל אלו יכולים להעיד כי הכלב נדבק בתולעת הפארק. בדיקות צואה ורנטגן, כמו גם אנדוסקופיה, יכולות לאשר האם אכן מדובר בתולעת הפארק. אם האבחון נעשה בשלב מוקדם מספיק, בטרם הספיקה תולעת הפארק לגרום לנזקים משמעותיים, ניתן לטפל בבעיה באמצעות טיפול תרופתי.

כמו כן, ישנה אופציה של טיפול מונע נגד החרק. הטיפול ניתן בזריקה אחת לכמה חודשים על ידי וטרינר מוסמך, והוא יכול למנוע הרבה עוגמת נפש וכן סבל מיותר של חיית המחמד האהובה שלכם.
צרו עימנו קשר, אנו נשמח ליעץ לכם